ירידה בחשק מיני (ליבידו) בנשים

קשר זוגי

ירידה בחשק מיני (ליבידו) אצל נשים: למה זה קורה ומה ניתן לעשות?

ליבידו – החשק המיני – הוא חלק בלתי נפרד מאיכות החיים, הבריאות הרגשית והקשר הזוגי. ירידה בליבידו אצל נשים היא תופעה שכיחה יותר ממה שנהוג לחשוב, אך לעיתים קרובות היא נותרת במחשכים – בשל מבוכה, תחושת אשמה או חוסר מודעות לכך שיש מה לעשות.

בפוסט הזה אנסה לעשות סדר: מהם הגורמים האפשריים לירידה בליבידו, אילו בדיקות והערכות כדאי לשקול, ואילו טיפולים עשויים לעזור.

מהם הגורמים האפשריים לירידה בליבידו?

החשק המיני מושפע משילוב עדין בין גוף לנפש. לכן, ירידה בליבידו יכולה לנבוע ממספר סיבות – לעיתים ממספר גורמים גם יחד:

גורמים פיזיולוגיים:

• שינויים הורמונליים – ירידה ברמות האסטרוגן (למשל בגיל המעבר או אחרי לידה), ירידה בטסטוסטרון, בעיות בבלוטת התריס.

• כאב או יובש נרתיקי – תופעות נפוצות אחרי לידה או בגיל המעבר, המשפיעות על התחושות בעת קיום יחסי מין.

• מצבים רפואיים כרוניים – כגון סוכרת, יתר לחץ דם, אנדומטריוזיס או תסמונת שחלות פוליציסטיות.

• תרופות – בעיקר תרופות נוגדות דיכאון (SSRIs), גלולות למניעת הריון או תרופות אנטיהיסטמיניות.

גורמים נפשיים ורגשיים:

• לחץ, חרדה, דיכאון – מצבים רגשיים משפיעים מאוד על התשוקה המינית.

• בעיות בזוגיות – תקשורת לקויה, ריחוק רגשי או קונפליקטים לא פתורים.

• טראומה מינית בעבר – חוויה שאינה מעובדת עלולה להשפיע לאורך שנים.

גורמים הקשורים לאורח החיים:

• עייפות כרונית, עומס נפשי, חוסר בפנאי אישי, שינה לא מספקת.

• חוסר ביטחון עצמי או דימוי גוף שלילי.

איזה בירור רפואי מומלץ?

כדאי לפנות לרופא/ת נשים לביצוע הערכה מקיפה, הכוללת:

• שיחה פתוחה – חשוב שהמטופלת תרגיש בנוח לשתף בתחושות, בתפקוד הזוגי ובמצבה הרגשי.

• בדיקה גופנית וגינקולוגית – לאיתור בעיות פיזיולוגיות כמו יובש נרתיקי, כאבים או שינויים אנטומיים.

• בדיקות דם - ( לבחינת רמות הורמונים (כולל אסטרוגן, טסטוסטרון, TSH ופרולקטין.)

• סקירה של תרופות נלקחות – כולל תוספים טבעיים.

במקרים מסוימים ניתן לשלב גם ייעוץ סקסולוגי, פסיכולוגי או טיפול זוגי.

מהן אפשרויות הטיפול?

הטיפול מותאם אישית לגורמים שנמצאו:

טיפולים רפואיים:

• טיפול הורמונלי חלופי (HRT) – לנשים בגיל המעבר עם ירידה ברמות אסטרוגן.

• טיפול בטסטוסטרון – במינונים נמוכים לנשים מסוימות, תחת מעקב רפואי צמוד.

• קרמים/ג'לים לנרתיק – לשיפור לחות וגמישות הרקמה.

• שינוי תרופתי – החלפת תרופות שמפחיתות חשק מיני (במידת האפשר).

טיפולים משלימים:

• טיפול סקסולוגי – להתמודדות עם חסמים פסיכולוגיים או תקשורתיים.

• טיפול זוגי – לשיפור הקשר והאינטימיות.

• שינוי באורח החיים – תזונה, שינה, הפחתת סטרס ופעילות גופנית יכולים לחולל פלאים.

גלולות למניעת הריון וחשק מיני – מה הקשר?

גלולות למניעת הריון מכילות הורמונים סינתטיים – אסטרוגן ו/או פרוגסטין – שמשפיעים על רמות ההורמונים הטבעיים בגוף. השפעה זו יכולה, אצל חלק מהנשים, לגרום לירידה בליבידו.

איך זה קורה?

1. ירידה בטסטוסטרון זמין – גלולות מעלות את רמת החלבון SHBG (Sex Hormone-Binding Globulin),  שקושר את הטסטוסטרון החופשי ומפחית את פעילותו. טסטוסטרון, אף שהוא הורמון "גברי", משחק תפקיד מפתח גם בחשק המיני אצל נשים.

2. שינויים במאזן ההורמונלי – חלק מהפרוגסטינים בגלולות בעלי אפקט אנטי-אנדרוגני (כלומר, הם חוסמים את פעולת הטסטוסטרון).

3. השפעה על מצב הרוח – יש קשר בין מצב רגשי לחשק מיני, וגלולות מסוימות עשויות להשפיע על רמות סרוטונין ודופמין.

אילו גלולות עלולות יותר לפגוע בליבידו?

ההשפעה משתנה בין אישה לאישה, אך כמה נקודות כלליות:

גלולות שעלולות לגרום יותר לירידה בחשק:

• גלולות עם פרוגסטינים אנטי-אנדרוגניים – למשל:

  • יאז (Yaz), יסמין (Yasmin) – מכילות דרוספירנון.

  • דייאן 35 (Diane-35) – מכילה ציפרוטרון אצטט.

• גלולות עם מינון אסטרוגן גבוה – עלולות להעלות את SHBG יותר ולפגוע בטסטוסטרון זמין.

גלולות שפחות משפיעות (או לעיתים פחות פוגעות בליבידו):

• גלולות עם לבונורגסטרל (לדוגמה: מינולט, פמינט) – בעל פעילות אנדרוגנית מתונה.

• גלולות עם מינון אסטרוגן נמוך יותר.

• גלולות מונופאזיות (לעומת טריפאזיות) – יכולות להיות יציבות יותר הורמונלית.

✅ מה ניתן לעשות אם יש חשד שהגלולה היא הגורם?

1. שיחה עם הרופא/ה – כדי לא להפסיק טיפול ללא תחליף מתאים.

2. מעבר לסוג אחר של גלולה – לעיתים מעבר לגלולה עם פרוגסטין פחות אנטי-אנדרוגני (כמו לבונורגסטרל) עוזר.

3. שקילת אמצעי מניעה אחרים:

   • קונדומים – פתרון פשוט וללא השפעה הורמונלית.

   • התקן תוך רחמי לא הורמונלי (נחושת) – ללא השפעה על רמות הורמונים.

   • התקן הורמונלי (מירנה, קיילינה) – משפיע בעיקר מקומית, פחות סיסטמית.

4. מעקב – יש לעיתים צורך במספר שבועות עד חודשים כדי להעריך האם שינוי הגלולה אכן שיפר את החשק

מתי נשקול טיפול בטסטוסטרון?

אחת התלונות השכיחות שאני שומע מפי נשים – במיוחד סביב גיל המעבר – היא ירידה חדה ומתמשכת בחשק המיני. מדובר בתופעה מוכרת, נפוצה ולגיטימית, שלעיתים גורמת למצוקה לא קטנה – הן ברמה האישית והן בזוגית.

כאשר מדובר בירידה משמעותית ומתמשכת בחשק, שלא נובעת ממצב רגשי, תרופה מסוימת או בעיה בריאותית אחרת – ניתן לשקול טיפול בטסטוסטרון. כן, אותו הורמון שכולנו מכירים כהורמון "גברי", אך יש לו תפקיד חשוב גם בגוף האישה – במיוחד בכל הקשור לחשק מיני, הנאה מינית, אנרגיה כללית וביטחון עצמי.

איך זה עובד?

לנשים יש טסטוסטרון באופן טבעי – פשוט ברמות נמוכות יותר מאשר לגברים. בגיל המעבר (ולעיתים גם קודם), רמות ההורמון הזה יורדות, ואצל חלק מהנשים מתפתח מצב שנקרא:

הפרעת חשק מיני היפואקטיבית (HSDD) – ירידה קבועה ומתסכלת בחשק המיני.

במקרים כאלה, לאחר גיל המעבר, ולאחר בירור מתאים, ניתן לשקול טיפול בטסטוסטרון במינון נמוך מאוד – מותאם במיוחד לנשים.

באיזה טיפול מדובר?

כיום, אין בישראל תכשיר טסטוסטרון ייעודי לנשים, ולכן משתמשים בתכשירים לגברים – אך במינון מופחת פי 10 או יותר. לרוב מדובר בג’ל או קרם למריחה יומית (בכמות קטנה מאוד), שמטרתו להחזיר את רמות הטסטוסטרון של האישה לרמות תקינות – לא יותר.

האם זה עוזר?

לפי מחקרים רבים, כולל סקירות מקיפות של עשרות מחקרים קליניים:

·         נשים רבות דיווחו על עלייה בחשק המיני, בהנאה ובתדירות קיום יחסים.

·         השיפור מורגש לרוב תוך 6  עד 12 שבועות מתחילת הטיפול.

·         מרבית הנשים שדיווחו על שיפור – הרגישו גם שיפור בתחושת החיוניות הכללית.

⚠️ האם יש סיכונים?

כמו כל טיפול הורמונלי, גם כאן יש להיות זהירים:

·         תופעות לוואי אפשריות:  אקנה , הזעת יתר, עור שמנוני או שיעור יתר. 

·         במינונים לא מותאמים – עלולים להופיע שינויים בקול או באיברי המין (נדיר).

·         לכן חשוב שהטיפול יהיה תחת פיקוח רפואי צמוד, כולל בדיקות דם ומעקב סדיר.

❗ למי זה לא מתאים?

·         נשים עם סרטן שד או רחם תלוי הורמונים.

·         נשים בהריון או מניקות.

·         נשים עם שיעור יתר קיים, אקנה קשה או מחלות כבד פעילות.

מה החשיבות של טיפול זוגי כשיש ירידה בליבידו?

כשמדברים על ירידה בחשק המיני, אנחנו נוטים לחשוב מיד על הורמונים, גיל המעבר או מצבים רפואיים. אבל החשק המיני לא מתקיים בוואקום – הוא מושפע (ולעיתים תלוי) בקשר הזוגי, בתקשורת, באינטימיות וברגשות.

ולכן: גם אם הבעיה התחילה "בגוף", היא יכולה להתעצם בגלל דינמיקה זוגית. ולפעמים – היא בכלל לא בגוף, אלא ביחסים.

החשק המיני ניזון מקשר

אצל רוב הנשים, החשק המיני נבנה מתוך קרבה, תקשורת טובה, תחושת נראות, ביטחון ורגש. כשיש מתח, ריחוק או תקשורת לקויה – החשק כמעט תמיד נפגע.

טיפול זוגי מאפשר:

·         לפתוח שיחה על המיניות – בצורה מכבדת, לא שיפוטית.

·         לזהות דפוסים שמרחיקים את בני הזוג – גם מחוץ לחדר המיטות.

·         לשקם אינטימיות רגשית – שמהווה בסיס לאינטימיות מינית.

·         להפחית לחצים וציפיות – שמגבירים תסכול או תחושת כישלון.

טיפול זוגי ≠ "בעיה בזוגיות"

חשוב להבהיר: טיפול זוגי לא נועד רק ל"זוגות במשבר". להיפך – זוגות רבים מגיעים לטיפול כשהם אוהבים, אך מרגישים שהמיניות השתנתה או דעכה, והם רוצים ללמוד איך לשקם אותה יחד, מתוך שותפות.

במקרים אחרים, הירידה בליבידו היא סימפטום לקושי עמוק יותר – כמו תסכול לא מדובב, דינמיקה של ריחוק או תפקידים לא שוויוניים – והטיפול עוזר להציף את הנושאים הללו, ולעבוד עליהם בצורה מכילה.

מה עושים בפועל בטיפול?

·         מקבלים כלים לתקשורת פתוחה על צרכים, רגשות ורצונות.

·         חוקרים יחד עם המטפלת/הסקסולוגית את הדינמיקה שמזינה את חוסר החשק.

·         מתמודדים עם תפיסות או חסמים שמקשים על הקרבה (למשל בושה, חינוך מיני שמרני, או חוויות עבר).

·         לפעמים מצרפים עבודה פרטנית או טיפול סקסולוגי אישי.

טיפול זוגי + טיפול רפואי = שילוב מיטבי

כמובן, טיפול זוגי לא בא במקום בירור רפואי – אלא בנוסף. לעיתים קרובות, השילוב בין טיפול הורמונלי (למשל, טסטוסטרון), עבודה על כאב נרתיקי או יובש, וטיפול זוגי – הוא המפתח לשיפור אמיתי ומשמעותי באיכות החיים.

לסיכום:

המיניות היא הרבה מעבר לגוף – היא גם קשר, תקשורת, ביטחון וקרבה. כשיש ירידה בליבידו, חשוב לא רק לבדוק את ההורמונים – אלא גם את הקשר. טיפול זוגי טוב יכול להיות הצעד שישיב את החשק, הקרבה והאינטימיות – לא רק במיטה, אלא בזוגיות כולה.

אם את או בן/בת הזוג שלך חווים ירידה בחשק המיני, אתן לא לבד. ויש הרבה מה לעשות – יחד.