מיומות: להבין, לאבחן ולטפל בגידולים שפירים ברחם

 מאת ד"ר גלעד פילמר, מומחה בגינקולוגיה וניתוחים זעיר-פולשניים

סיפור מקרה:

מיכל, בת 42, אם לשלושה, פנתה למרפאתי לאחר חצי שנה של דימומים וסתיים מוגברים, חולשה וירידה באיכות חייה. בדיקת אולטרסונוגרפיה גינקולוגית גילתה שרירן תוך רחמי בקוטר 3.5 ס"מ, הבולט לחלל הרחם. מיכל חיפשה פתרון שישפר את מצבה בלי לפגוע בפוריות או לדרוש תקופת החלמה ארוכה. לאחר דיון על כלל האופציות, בחרה בטיפול היסטרוסקופי ניתוח זעיר- פולשני להסרת השרירן דרך צוואר הרחם. כמה שבועות לאחר מכן חזרה לשגרה מלאה, הפכה לאנרגטית ושוב נהנתה מהחיים ללא מגבלת הדימום.

---

מהם שרירנים (מיומות)?

שרירנים , או בשמם הרפואי "מיומות", הם גידולים שפירים של שריר הרחם. מדובר בבעיה שכיחה מאוד בקרב נשים בגיל הפוריות, כאשר לפי הערכות כ- 30%-70% מהנשים תחווינה שרירנים במהלך חייהן, לעיתים מבלי לדעת. בישראל, כפי שמעידים נתוני קופות החולים ובתי החולים, מדובר באחת מהסיבות השכיחות ביותר לפנייה לרופא נשים, לבדיקות הדמיה ואף לניתוחים גינקולוגיים.

אטיולוגיה, למה זה קורה?

הסיבה המדויקת להתפתחות שרירנים אינה ידועה במלואה, אך מעריכים שמעורבים בה גורמים הורמונליים (בעיקר אסטרוגן ופרוגסטרון), נטייה גנטית, ותהליכים תוך-רחמיים מקומיים. השרירנים לרוב מתחילים בגיל הפוריות, נוטים לגדול עם השנים, ולעיתים מתכווצים בגיל המעבר עם הירידה ברמות ההורמונים.

תסמינים, מתי לפנות לרופא?

·         רוב השרירנים אינם גורמים לתסמינים, אך כאשר כן, התמונה הקלינית יכולה להיות מגוונת:

·         דימומים וסתיים כבדים או ממושכים

·         אנמיה עקב אובדן דם כרוני

·         לחץ באגן או תחושת כובד

·         תכיפות במתן שתן או עצירות

·         כאבים ביחסי מין

·         קשיי פוריות או הפלות חוזרות (במקרים מסוימים)

איך מאבחנים?

הבדיקה הראשונית נעשית לרוב בבדיקת אולטרסונוגרפיה של הרחם, ולעיתים נעזרים גם ב-MRI כדי להעריך את מיקום וגודל השרירנים באופן מדויק יותר.

איך מטפלים בשרירנים?

הגישה הטיפולית תלויה בגודל, מיקום, גיל האישה, מצבה הבריאותי, ותכניותיה העתידיות להרות. ניתן לחלק את האפשרויות למספר קבוצות:

1.      מעקב בלבד

אם השרירן קטן, אינו גורם לתסמינים, ולא מראה סימני גדילה - ניתן להסתפק במעקב תקופתי באמצעות אולטרסונוגרפיה.

2.    טיפול תרופתי

תרופות הורמונליות (כמו גלולות או פרוגסטינים) - יכולות להפחית דימומים אך אינן מצמצמות את גודל השרירן.

התקן הורמונלי- מירנה. אינו מפחית את גודל השרירן אך יכול להפחית את תסמיני הדימום וכאבים

אנלוגים של GnRH (כגון לוקרין או דקפפטיל) - מפחיתים את רמות ההורמונים, גורמים להתכווצות זמנית של השרירן ולעיתים משמשים כהכנה לפני ניתוח.

אנטגוניסטלים ל GnRH (רייקו)- טיפול חדש הניתן דרך הפה. מפחית את רמת ההורמונים ובכך משפר את הדימום, מפחית את נפח המיומות וכאבים.

3.      טיפולים זעיר-פולשניים

היסטרוסקופיה ניתוחית - מתאימה לשרירנים תוך רחמיים (סאבמוקוזליים). מבוצעת דרך הנרתיק, ללא חתך, עם זמן החלמה קצר.

אבלציה או צריבה של רירית הרחם - מפחיתה דימומים אך אינה מסירה את השרירן עצמו, ולא מתאימה לנשים שמעוניינות להרות.

אמבוליזציה של עורקי הרחם - פעולה רדיולוגית בה מוזרקות חומרי חסימה לכלי הדם המזינים את השרירן. מיועדת בעיקר לנשים שלא מתכננות הריון עתידי.

 4.      ניתוחים

מיומקטומיה (הסרת שרירנים) - ניתוח המשמר את הרחם. יכול להתבצע בלפרוסקופיה, בגישה פתוחה או בגישה היסטרוסקופית – בהתאם למיקום השרירן.

כריתת רחם - פתרון סופי לנשים שסיימו את פרק הילודה ואינן מעוניינות להמשיך לסבול מהתסמינים. מהווה טיפול מרפא.

---

מתי נשקול טיפול ניתוחי?

• דימומים רחמיים חריגים ומשמעותיים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי

• כאבים אגניים משמעותיים או תחושת לחץ

• הפרעה לפוריות או כישלון בטיפולי פוריות

• גידול מהיר בגודל השרירן או חשד לממאירות (נדיר מאד)

גישות ניתוחיות:

1. מיומקטומיה (Myomectomy) - הסרת השרירנים תוך שימור הרחם:

   • לפרוסקופית - גישה זעיר-פולשנית המתאימה לשרירנים בודדים ובינוניים

   • היסטרוסקופית - דרך מצלמה המוחדרת מצוואר הרחם. להסרת שרירנים תת-ריריים

   • פתוחה (Abdominal) - עם חתך בטני (לרוב רוחבי). במקרים של שרירנים מרובים או גדולים מאוד

2. היסטרקטומיה (Hysterectomy) - כריתת רחם מלאה:

   • שמורה למקרים קשים, כשאין רצון בשימור פריון

   • ניתנת לביצוע בגישה פתוחה, לפרוסקופית או וגינלית

תוצאות והצלחה:

• מיומקטומיה משפרת את הסימפטומים ברוב המקרים ומאפשרת שימור פוריות

• היסטרקטומיה מבטיחה פתרון מוחלט של הבעיה, אך כרוכה באובדן פוריות

• אחוזי חזרה של שרירנים לאחר מיומקטומיה נעים סביב 15-30% לאורך זמן

סיבוכים אפשריים:

• דימום משמעותי בזמן הניתוח או לאחריו

• הידבקויות תוך-אגניות או תוך-רחמיות

• פגיעה באיברים סמוכים (שלפוחית שתן, מעיים)

• סיבוכי הרדמה או זיהום

• צורך בניתוח קיסרי בלידה עתידית

---

לסיכום

שרירנים הם תופעה נפוצה שעלולה להשפיע משמעותית על איכות החיים, אך לרוב ניתן להתמודד איתה בהצלחה. כיום עומדות בפני נשים מגוון רחב של אפשרויות טיפוליות - משמרות רחם, זעיר-פולשניות כאשר התאמה אישית היא המפתח להצלחה. בדיוק כמו במקרה של מיכל, בחירה נבונה של טיפול, בשילוב ייעוץ מקצועי ומיומן, יכולה להחזיר את האיזון, הבריאות והשקט לחיי האישה.

---

מעוניינת לבדוק את מצב הרחם שלך? סובלת מתסמינים דומים? אשמח לראותך בקליניקה, לשיחה אישית ומקצועית.

שלכם,

ד"ר  גלעד פילמר

מומחה בגינקולוגיה, רפואת נשים וניתוחים זעיר-פולשניים

קביעת תור